המעבה הינו היחידה החיצונית, בה מתבצעת פליטת החום הנקלט בתהליך האיוד. למעבה כמה שמות נפוצים: סוללת עיבוי, יחידה חיצונית, יחידת עיבוי, מחליף חום ועוד. יחידת העיבוי מוגדרת כמחליף חום רב תחומי, בו מתאפשר שינוי מצב הצבירה של הקרר מגז דחוס לנוזל בלחץ גבוה בסוף תהליך העיבוי.

פליטת החום הנצבר מחדר הקירור אל מחוץ למערכת, מתאפשר עקב הזרמת אוויר מאולץ בטמפרטורה נמוכה יחסית לקרר, ישירות על סוללת העיבוי הזרמת האוויר בספיקה גדולה יחסית, גורמת לירידה בטמפרטורת שטח הפנים של סוללת העיבוי ומאפשרת היווצרות תנאים להשוואת טמפרטורה בין נוזל החם בתוך הסוללה לטמפרטורת האוויר הסביבתית מחוצה לה. האוויר החם שנפלט ממעגל הקירור, משתחרר לאטמוספירה ומאפשר בזה לשמור על לחץ אופטימלי של הקרר (במצבו הנוזלי) בתוך מעגל סגור. (מכאן הצורך להתקין את יחידת העיבוי באזור חיצוני פתוח).

ישנן שתי סוגי יחידות עיבוי הנמצאות בשימוש נרחב בתחום הקירור . החלוקה ל-2  דגמי המעבים ואופן השימוש בהם, מתבססת על הגדרת אפיוני ביצוע ספציפיים כמו-  כמות החום הנדרשת לגריעה במסגרת תהליך הקירור, תנאי הטמפרטורה ורמת לחות יחסית והתפוקה הכוללת של המתקן.

 

  1. יחידות עיבוי בעלי הסעה מאולצת ( מפוח, מאוורר)- ביחידות אלו פליטת החום אל מחוץ למעגל הקירור , מתבצעת באמצעות הנעת אוויר באופן מאולץ דרך סוללת העיבוי, במטרה ליצור הפרשי טמפרטורה גבוהים. הפרשי טמפרטורה גבוהים, מאפשרים היווצרות תנאים אופטימליים לפליטת החום הכמוס האגור בקרר וקליטתו באוויר הזורם דרך הסוללה בנקודת המגע שלו עם הדפנות החיצוניים וצלעות אלומיניום/נחושת של סוללת העיבוי.

 

logicor system

 

  1. יחידות עיבוי בעלי הסעה טבעית (ללא אוויר מאולץ) – במעבים מסוג זה מסירת החום אל מחוץ למעגל הקירור מתבצעת באופן טבעי, באמצעות אוויר לא מאולץ, הנמצא בסמוך לדפנות החיצוניים של צנרת סוללת העיבוי המשמשת במחליף חום. זרימת האוויר דרך סוללת העיבוי, מתאפשרת עקב הפרש הטמפרטורה שנוצר בין סוללת העיבוי החמה לבין האוויר (שבדרך כלל קר יותר) הנמצא בסביבתה. כתוצאה מקרבת האוויר הקר יחסית לסוללה, הוא מתחמם ונעשה קל יותר (אויר חם קל יותר מאוויר קר), כתוצאה מכך הוא זורם כלפי מעלה ומפנה מקום לאוויר סביבתי קר יותר.